מזרחי, שמות ט׳:ל״א

31 רש"י פתח ↗

והפשתה והשערה נכתה. נִשְׁבְּרָה, לְשׁוֹן "פַּרְעֹה נְכֹה" מלכים ב כ"ג, "נְכָאִים" ישעיהו ט"ז, וְכֵן לֹא נֻכּוּ; וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן הַכָּאָה, שֶׁאֵין נו"ן בִּמְקוֹם ה"א לְפָרֵשׁ נֻכָּתָה כְּמוֹ הֻכָּתָה, נֻכּוּ כְּמוֹ הֻכּוּ, אֶלָּא הַנּו"ן שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה וַהֲרֵי הוּא מִגִּזְרַת "וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו" איוב ל"ג:

32 רש"י פתח ↗

כי אפילת הנה. מְאֻחָרוֹת, וַעֲדַיִן הָיוּ רַכּוֹת וִיכוֹלוֹת לַעֲמֹד בִּפְנֵי קָשֶׁה; וְאַעַ"פִּ שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד", יֵשׁ לְפָרֵשׁ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בַּעֲשָׂבִים הָעוֹמְדִים בְּקִלְחָם, הָרְאוּיִם לִלְקוֹת בַּבָּרָד. וּבְמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל זֹאת, וְדָרְשׁוּ כי אפילת, פִּלְאֵי פְלָאוֹת נַעֲשׂוּ לָהֶם שֶׁלֹּא לָקוּ:

31 ולא יתכן לפרשם לשון הכאה. ששרשם הכה כך מצאתיו בקצת נוסחאות אבל דעת שאר כל המדקדקי' היא ששרש ההכאה הוא נכה וה"א הוכחה מבניין הפעל בתשלומו הונכת' ונו"ו נוכת' כ"א הפועל של שורש נכה והוא מהדגוש:

32 כבר בכרה ועמדה בקשיה. כי פירש אביב נגזר מאבי הנחל שפירושו עצי הנחל ועצי השעור' הם קשיה ומפני שמלת אביב סתם אינה מורה על זמן כי השם מורה על עניין ולא על זמן הוצרך לומר כבר בכרה ועמדה בקשיה כאילו אמר כי השעורה היתה אביב וכן אמר גבי והפשתה גבעול שהפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה כאילו אמר והפשת' היתה גבעול:

« מזרחי Exodus 9:30 מזרחי Exodus 9:32 »